לדלג לתוכן

גיבסון (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיבסון
Gibson
נתונים כלליים
מייסדים אורוויל גיבסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1902–הווה (כ־122 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • אפיפון
  • Steinberger
  • Kramer Guitars
  • Baldwin Piano Company עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה נאשוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.gibson.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דגם הלס פול במהדורה מוגבלת
דגם מיוחד של גיטרת גיבסון

גיבסוןאנגלית: Gibson) היא חברה אמריקנית מפורסמת לייצור גיטרות.

אודות החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "גיבסון" הוקמה בשנת 1902, ומרכזה ממוקם בעיר נשוויל שבמדינת טנסי. מקים החברה, אורוויל גיבסון, החל לייצר מנדולינות עוד בשנת 1894, והחל בשכלול שיטות לייצור המוני של הכלי.

כיום מייצרת החברה בעיקר גיטרות חשמליות, והיא אחת החברות הגדולות והידועות בענף. בסביבות שנות ה-70 תאגיד גדול קנה את חברת גיבסון והתחיל ביצור קצת פחות איכותי מפעם. אותם האנשים שמכרו את החברה, פתחו חברה בשם הריטג'. תחת כנפי התאגיד פועלות כיום מספר חברות בת וחברות שנקנו על ידיו בעבר, כמו למשל החברות אפיפון וסטיינברגר. את המותג "גיבסון" נושאים עד היום הכלים המיוצרים במפעל-האם בארצות הברית בלבד, בעוד שתחת השם אפיפון מיוצרים היום דגמים זולים יותר בסין ובאינדונזיה בשיטת הלחמת מכונות .

בשנת 1993 רכשה גיבסון את מותג "דוברו" לייצור גיטרות רזונטור.

במאי 2018 הגישה החברה לבית המשפט בקשה לפשיטת רגל[1].

ב -1 במאי 2018 הגישה החברה בקשה להגנה על פשיטת רגל בפרק 11. במסגרת ארגון החובות שלה, החברה סגרה וחיסלה את חטיבת Gibson Innovations הלא רווחית, שהתמקדה במכירת ציוד שמע מחוץ לארצות הברית ואיפשרה לגיבסון להתמקד במיזמים הרווחיים ביותר שלה, כמו כלי נגינה. הפקת הגיטרה המותגית גיבסון ואפיפון לא הופרעה בגלל פשיטת הרגל. בנוסף, 135 מיליון דולר סופקו על ידי הנושים הקיימים כדי לספק נזילות לקיום הפעילות הקיימת. ב- 6 בספטמבר 2018, הודיעה החברה כי הושג הסדר עולמי ביחס לתוכנית הארגון מחדש של החברה עם צאתו לפרק 11. במסגרת התוכנית, החברה תתמקד בעסקי הליבה בכלי הנגינה שלה. יושקביץ 'פרש מתפקיד המנכ"ל וקיבל על עצמו את תפקיד היועץ. ב-23 באוקטובר 2018 הודיעה החברה על מינויו של ג'יימס "ג'יי.סי" קרלי לנשיא והמנכ"ל החדש; סזאר גואיקיאן כקצין סוחר ראשי; קים מטון כמנהל כספים ראשי; וכריסטיאן שמיץ כמנהל ההפקה הראשי. המינויים היו בתוקף ב -1 בנובמבר 2018.

מייסד החברה היה אורוויל גיבסון, בונה כלי-מיתר בעיר קאלאמאזו במישיגן (Kalamazoo, Michigan). בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היו תזמורות חובבים של מנדולינות פופולריות מאוד בארצות הברית. גיבסון פתח את הסדנה שלו, בת חדר אחד, בקאלאמאזו, בשנת 1894, ובשנת 1898 רשם פטנט על מנדולינה מטיפוס חדש וקל יותר לייצור במספרים גדולים.

אף שלא קיבל הכשרה מסודרת כלשהי בבניין כלי-נגינה, בשנים הבאות עיצב גיבסון סדרה של מנדולינות וגיטרות בתצורה מקורית, שבה הלוחות הקדמי והאחורי של תיבת התהודה היו קמורים כמו בכינור. ב-1902 הוא ייסד את החברה בשם Gibson Mandolin-Guitar Mfg. Co. Ltd, שייצרה באופן בלעדי את העיצובים שלו. החברה זכתה להצלחה רבה בשוק המנדולינות, עד שהתצורה המקורית של המנדולינות עם הלוח האחורי המעוגל (כמו בעוד או בלאוטה) נעלמה מן השוק.

גיבסון קיבל מן החברה שכר של 600 דולר דאז לשנה. היו לו רעיונות מקוריים רבים, גם בתחום העיצוב והבנייה וגם בתחום השיווק. ואולם הוא לקה בבריאותו למשך תקופות ארוכות, ומת בשנת 1918, בגיל 62, ממחלת לב. בתפקיד העיצוב החליף אותו בחברת גיבסון המוזיקאי, המעצב ומהנדס הקול לויד לואר (Lloyd Loar), שהגה את הרעיון לצייד את הגיטרה הקמורה של גיבסון בפתחי תהודה בצורת האות f, כמו בכינור או במנדולינה, במקום בפתח תהודה עגול במרכז. דגם הגיטרה L-5 של גיבסון (Gibson L-5) בעיצוב זה, שיצא בשנת 1923, נחשב לגיטרת הארצ'טופ הראשונה, התצורה הנפוצה עד היום לגיטרות ג'אז. בשנות ה-30 ניגן צ'ארלי כריסטיאן, גיטריסט הג'אז החשוב הראשון, על גיטרות מדגם זה, ומדגמים מאוחרים יותר של גיטרות ארצ'טופ מתוצרת החברה. אחד מדגמים אלו, ES-150 (Gibson ES-150), צויד בהגברה חשמלית בנוסף על תיבת התהודה שלו, ונחשב לגיטרה החשמלית הראשונה.

לואר תרם תרומה חשובה גם לעיצוב דגם המנדולינה F-5, שיצא לראשונה בשנת 1922, והפך מאז לדגם הפופולרי ביותר של מנדולינה בתולדות ארצות הברית. הוא זכה לחיקויים רבים אצל יצרני מנדולינות אחרים, והייתה לו השפעה חשובה על התפתחות הסגנון המוזיקלי של בלוגראס. החברה ייצרה באותן שנים גם כלי-פריטה נוספים לשוק הפולק, הקאנטרי, הבלוז והג'אז, ובכללם כלי בנג'ו, גיטרות פלדה למוזיקה הוואית, שאף היא הייתה פופולרית מאוד בראשית המאה ה-20, וגיטרות אקוסטיות בעיצוב ה"ספרדי" הנפוץ יותר, בעל תיבת תהודה שטוחה בחזיתה ובאחוריה ופתח תהודה עגול, שהתחרו בגיטרות האקוסטיות מתוצרת חברות מרטין ואפיפון, ונמכרות עד היום במחירים גבוהים לאספנים כגיטרות וינטג'.

גיטרות חשמליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1936 יוצרו ראשונות הגיטרות החשמליות של חברת "גיבסון", והיו מהגיטרות החשמליות הראשונות שזכו להצלחה מסחרית. אלה נבנו עם תיבת תהודה, בדומה לגיטרות האקוסטיות שהחברה התמחתה בהן עד אז. רק בשנות ה-50, לאחר הצלחתה של המתחרה פנדר להחדיר לשוק את גיטרת הטלקסטר, החלה גיבסון בתכנון וייצור של דגמים ראשוניים של גיטרות חשמליות מעץ מלא ללא תיבת תהודה, בדומה לטלקסטר. הדגם הראשון של החברה, וכנראה המפורסם ביותר שלה עד היום, נקרא על שם אחד מהחלוצים בתחום הגיטרות מעץ מלא, נגן הקאנטרי-ג'אז לס פול. אף על פי שלס פול היה מעורב בתכנון ובניה של גיטרות בעבר, למעשה לא הייתה לו יד בתכנון הגיטרה הקרויה על שמו. לס פול נתבקש על ידי חברת גיבסון לתת חסות למוצר המוגמר, ולמעט שינויים קלים שנעשו לבקשתו, הגיטרה נותרה כפי שעוצבה על ידי החברה במקור.

דגמים מפורסמים נוספים של גיבסון הם האקספלורר, SG, Flying V, Explorer, L-5 ,Fire Bird וה-ES.

גיטרות חשמליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנים שהשתמשו במוצרי החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דני סנדרסון, אפרים שמיר, לס פול, בילי ג'ו ארמסטרונג, ג'ורג' האריסון, אריק קלפטון, סלאש, אדם ג'ונס, קירק האמט, בוב מארלי, ג'ימי פייג', רנדי רודס, זאק ווילד, ביבי קינג, קית' ריצ'רדס, אנגוס יאנג, נואל גלאגר, גארי מור, טום דה-לונג', ג'ימי הנדריקס, אל פיטרלי, אלביס פרסלי, פרנק זאפה, לני קרביץ, ג'ו פרי, בילי גיבונס, דון פלדר, אייס פרשלי, קלאוס מיינה, ג'ו בונמסה, סטיב ג'ונס, אלכס לייפסן, רודולף שנקר, גארי ניומן,אלכס טרנר ועוד רבים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיבסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]